אופיק נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

1.בקשה למתן הפטר בהתאם לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, היא הבקשה שלפני.

2.ביום 6.11.07 ניתן צו כינוס נכסים לבקשת החייבת וביום 22.9.08 הוכרזה החייבת פושטת רגל, ועו"ד שגיא שוורץ מונה לשמש נאמן על נכסיה.

3.בעת מתן צו כינוס הנכסים נקבע כי צו התשלומים החודשי יהיה סך של 500 ₪.

4.לאחר שהות של כשלוש שנים בהליך, סברה המבקשת כי הגיעה העת לבקש מבית המשפט ליתן לה הפטר לנוכח נסיבותיה, תום ליבה בהליך והקשיים היומיומיים לשאת בעול ולהמשיך בהליך.

5.מתסקיר הנאמן שהוכן לקראת הדיון בבקשה עולה כי החייבת הצהירה על חובות של 173,138 ₪ ל-12 נושים.

כן מתוארות נסיבותיה האישיות של החייבת – כי הם חד הורית לשתי קטינות, כי היא מתגוררת לסירוגין אצל אביה או אמה, כי היא עובדת כשכירה ושכרה נע בין 3,000 ₪ ל-5,000 ₪ לחודש, כי אין בידיה כל נכסים, וכי קריסתה הכלכלית ארעה בגין התנהלות בן זוגה לשעבר שפיזר המחאות חתומות על ידה, וכך נוצרו חלק מהחובות, ועוד חובות נוצרו בגלל שכל החשבונות השוטפים למחייה היו על שמה ומשלא שולמו במועד צברו יתרות חובה. הנאמן סבור כי קריסתה היתה בתום לב ועל כן לאור העובדה כי אין תוחלת להליך בהנתן הנתונים שלעיל, סבר הנאמן כי אין מניעה לקבל בקשת החייבת וליתן לה הפטר מחובותיה.

6.הכנ"ר ציין כי החייבת צברה פיגורים בגין 3 תשלומים חודשיים ועוד ציין כי לא הגישה דוחות על הכנסותיה והוצאותיה מאז ניתן צו הכינוס.

7.לדיון שהתקיים לפני התייצב נושה שתאר מנקודת מבטו את התנהלות החייבת, בין השאר סיפר כי הוא השכיר לחייבת ולבן זוגה דירה, כי הם לא שילמו את שכר הדירה ולא רק זאת אלא שאף הותירו חשבונות טלפון וחובות לרשויות אחרות והוא נאלץ לשאת בחובות אלה של החייבת ובן זוגה וכי לא רק שלא קיבל דמי שכירות אלא שבפועל 'תמך' בהם בדרך של תשלום הוצאותיהם השוטפות, כך תאר גם כי "היא יצרה חוב של 4,000 ₪ שיחות טלפון לאמא שלה בצרפת" (עמ' 3) וכי הוא נאלץ לשלם סכום זה תחתיה.

8.אפשרתי לחייבת להגיב ולדבריה, "נקלעתי למצב עם בן אדם פושע, שהוא עשה את זה לאשה הראשונה שלו ולנוכחית שלו. הוא הביא אותי למצב הזה, הוא היה לוקח ממני בכוח את הכסף שלי ואת הקצבאות שלי. אני הייתי בת 19. היום הוא נמצא עם אשה בת 32 והוא מפיל אותה לאותו פח" (עמ' 3).

החייבת הציעה להוסיף לסכום המצוי בקופת הכינוס סך של 10,000 ₪ (סכום אותו הסכים אביה להוסיף לקופת הכנר) המהווה היוון תשלום של כמעט שנתיים של שהות בהליך.

9.עמדת הנאמן כמו גם הכנר – להשאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה.

10.לציין כי הזמנה לנושים כולם נשלחה כדין ורק נושה אחד, מר כהן התייצב לדיון. עוד לציין כי לאחר שינוכה שכר הנאמן והכנר יהיה גובה הדיבידנד זעום ביותר.

לאחר שעיינתי בנסיבותיה האישיות של החייבת הבאתי בשיקולי את עמדות הנאמן והכנ"ר שהותירו לשיקולי את ההחלטה, נתתי דעתי לדברי הנושה אני רואה ליתן הפטר מותנה בתנאים שבהמשך ההחלטה.

11.במסגרת שיקולי נתתי דעתי לכך שהליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו באורח שיוויוני בהתאם לדין, כך גם לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ושאינו יכול לעמוד בחובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש על ידי קבלת הפטר (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. הכנ"ר פ"ד נז (4), 197, 205-206; וכן ע"א 4892/91 אשכנזי נ. הכנ"ר פ"ד מח (1), 45, 55.

12. בבואי לשקול את הבקשה נתתי דעתי לדברי הנושה מהם עולה לכאורה כי החייבת נהגה בחוסר תום לב ביצירת החובות שכן הסתבר לנושה שהחייבת ובן זוגה שכרו את הדירה כשחובות של דירה שכורה קודמת רובצים עליהם; אמנם החייבת ציינה כי היתה צעירה וכי הולכה שולל על ידי בן זוגה דאז, יחד עם זאת קשה להשתחרר מהדברים הכנים של הנושה התמים שהתיצב לדיון. עוד נתתי דעתי להתנהלות החייבת במהלך ההליכים, ומסתבר כי צברה 3 פיגורים וכי הדוחות שהגישה לא היו רציפים אלא ראתה להגישם אחת לפרק זמן של כחצי שנה. עוד נתתי דעתי להיקף החובות של החייבת ופוטנציאל הפירעון העתידי, נתתי גם דעתי לכך שאיש מנושי החייבת למעט מר כהן, לא התייצב לדיון; נתתי דעתי ליכולת ההשתכרות של החייבת ולנסיבותיה האישיות לעובדה כי אין לה כל נכסים ולאחר שראיתי לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכות החייבת לקבלת אפשרות לפתוח דף חדש בחייה (פש"ר 24/92 המ' 982/06 הנרי אסרף נ. שמעון אורי ואח')

13.דרישת תום לב מצד חייב היא מהותית בהליכי פשיטת הרגל, בין לענין הכניסה להליך פשיטת רגל ובין לצורך ההפטר. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי בבוא בית המשפט לקבוע האם לתת לחייב הפטר (ע"א 6021/06 פיגון נ. הכנ"ר). לציין כי האיזון בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו נעשה בקשר לחייב תם לב, בעוד שחייב שנהג בחוסר תום לב או קרס כלכלית שלא בתום לב אינו ראוי להגנת הפקודה ובודאי שלא לקבלת הפטר בסיום ההליכים.

14. בענייננו שקלתי את נסיבותיה האישיות של החייבת, נתתי דעתי לדברי הנושה תם הלב, שבסופו של יום ולאחר ששמע את דברי החייבת נראה כי השאיר עמדתו לשיקול דעתי, ולאחר שאף הבאתי בשיקולי את העובדה כי החייבת היא אם חד הורית לשני קטינים, את גילה, את תוחלת ההליך ואת הסכום שהסכימו קרוביה להעמיד לרשותה והמהווים היוון של כשנתיים בתשלומים החודשיים, נתתי דעתי לפרק הזמן בו שוהה החייבת בהליך ואת עמדות המנהל המיוחד והכנר שהותירו ההחלטה לשיקול דעתי, ראיתי לתת לחייבת הפטר מותנה. ההתנאה תהיה בתוספת של 12,000 ₪, שישולמו באופן הבא: שני תשלומים שווים ורצופים בסף 2,500 ₪ כל תשלום, התשלום הראשון עד ה-1.2.11 והתשלום השני עד ליום 1.3.11; החל מחודש אפריל 2011 ובכל חודש קלנדרי רצוף תשלם החייבת סך שך 1,000 ₪ (סך הכל 7 תשלומים של 1,000 ₪); עם סיום התשלומים תוכל לקבל הפטר מוחלט.

את הסכום של 12,000 ₪ ניתן לשלם לפני המועדים הנקובים.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים, לרבות לנושה שהתייצב.